זוהר בהעלותך:

כמו זה שכתוב, ותנח התיבה בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש על הרי אררט.
ודאי מקרא זה יצא מכלל התורה ובא לספור פשוט. (שואל) מה אכפת לנו אם נחה בהר זה או בזה ,שהרי הוכרחה לנוח באיזה מקום שהוא, (ומשיב) אלא ללמד על הכלל כולו יצא. ואשרי הם ישראל שנתנה להם תורה עליונה תורת אמת ומי שאומר שספור ההוא של התורה הוא להראות אותו ספור בלבד בא, תיפח רוחו. כי אם כך אין התורה העליונה תורת אמת, אלא ודאי התורה הקדושה העליונה תורת אמת היא.

"אוי לאלו הרשעים האומרים שהתורה אינה יותר מספור בלבד, והם מסתכלים בלבוש ולא יותר, אשרי הם המסתכלים בתורה כראוי. יין אינו יושב אלא בכד, כך התורה אינה יושבת אלא בלבוש זה. וע"כ לא צריכים להסתכל אלא במה שיש תחת הלבוש. וע"כ כל אלו הדברים וכל אלו הספורים הם לבוש."

"וע"כ ספור הזה שבתורה היא לבושה של התורה מי שחושב שאותו הלבוש הוא תורה ממש ואין בו דבר אחר, תיפח רוחו, ולא יהיה לו חלק לעולם הבא. משום זה אמר דוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך מה שמתחת לבושה של התורה."

 

 

זוהר הקדוש פרשת תולדות דף ס"ב:

"ואין להקשות איך אפשר שבזמן קצר כזה, מעת שחזרו השבטים עם עגלות פרעה לאביהם עד חזרתם למצריים, יוליד עשרה בנים. כי האמת הוא, שאין הזוהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות וזמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות שהם למעלה ממקום וזמן"

 

מתן תורה בעל הסולם: אמנם יש דעה כללית המקובלת אצל ההמון. אשר עיקר החפץ של התורה והדת, הוא עניין הכשר המעשה בלבד, שכל הנרצה תלוי על קיום המצוות המעשיות, בלי שום דבר נוסף הנלוה עליו, או שצריך לצאת ממנו. אם כן היה הדבר, ודאי צדקו דברי האומר שדי לנו בלימוד הנגלה לבד, בדברים הנוגעים למעשה.

אבל לא כן הדבר, שכבר אמרו חז"ל: "וכי מה איכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר, או מי ששוחט מן העורף, הוי לא נתנו המצוות, אלא לצרף בהם את הבריות". הרי לפניך שיש עוד תכלית, אחר קיום המעשיות, שהמעשה הוא רק הכנה בעלמא לתכלית הזאת. ואם כן מובן מאליו, אשר אם המעשים, אינם מסודרים לתכלית הנרצה, הרי זה כאילו לא קיים כלום. וכן אמרו בזהר "מצוה בלא כוונה כגוף בלא נשמה". אם כן צריך עוד שיתלוה הכוונה אל המעשה.

 

הקדמה לספר הזוהר:

ז) ומכאן תבין את היבשות והחשכות שמצאונו בדורנו זה שלא נשמע כמוהן בכל הדורות שקדמו לנו, שהוא משום שאפילו העובדי ה' שמטו ידיהם מהעסק בסודות התורה, וכבר המשיל הרמב"ם ז"ל משל אמיתי על זה, ואמר שאם שורה של אלף אנשים סומים הולכים בדרך, ויש להם לפחות פקח אחד בראשם הרי הם בטוחים כולם שילכו בדרך הישר, ולא יפלו בפחים ומכמורות, להיותם נמשכים אחר הפקח שבראשם. אבל אם חסר להם אותו האחד, בלי ספק שיכשלו בכל דבר המוטל בדרך, ויפלו כולם לבור שחת. כן הדבר שלפנינו, אם היו לפחות עובדי השי"ת עוסקים בפנימיות התורה, והמשיכו אור שלם מא"ס ב"ה, הרי כל בני הדור היו נמשכים אחריהם, וכולם היו בטוחים בדרכם שלא יכשלו, ואם גם עובדי השי"ת סלקו את עצמם מחכמה זו, אין פלא שכל הדור נכשל בגללם. ומגודל צערי, לא אוכל להאריך בזה.

 

הקדמה לפנים מאירות ומסבירות:

ת ה) ובזה תבין מש"כ בזוהר דבחבורא דא יפקון בני ישראל מגלותא, וכן עוד בהרבה מקומות, שאך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלמה, וכן אמרו ז"ל המאור שבה מחזירו למוטב, ודקדקו זה בכונה גדולה להורותינו דרק המאור שבתוכיותה, כתפוחי זהב במשכיות כסף בה צרור זו הסגולה, להחזיר האדם למוטב, דהן היחיד והן האומה, לא ישלימו הכונה, שעליה נבראו, זולת בהשגת פנימיות התורה וסודותיה, והגם ששלימות הדעת מקוה לנו, בביאת משיח צדקינו, אמנם כתיב יהיב חכמתא לחכימין וכו' ואומר ובלב כל חכם לב נתתי חכמה, וע"כ להתפשטותגדול של חכמת האמת בקרב העם, אנו צריכים מקודם, באופן שנהי' ראוים לקבל התועלת ממשיח צדקינו, ולפיכך תלוים המה התפשטות החכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה, והבן היטב:

 

הקדמה לספר הזוהר:

ע) וזה שאמרו בתיקונים (תיקון ל' נתיב תנינא) וז"ל קומו ואתערו לגבי שכינתא דאית לכון לבא בלא סוכלתנו למנדע בה, ואיהי בינייכו. קומו והתעוררו בשביל השכינה הקדושה, שהרי יש לכן לב ריקן בלי בינה לדעת ולהשיג אותה. אע"פ שהיא בתוככם. ורזא דמלה קול אומר קרא, כגון קרא נא היש עונך, ואל מי מקדושים תפנה. והיא אומרת, מה אקרא, כל הבשר חציר, כלא אינון כבעירן דאכלין חציר, וכל חסדו כציץ השדה, כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין, וסוד הדבר, כמ"ש (ישעיה מ') קול אומר קרא, שקול דופק בלבו של כל אחד ואחד מישראל לקרות ולהתפלל להרמת השכינה הקדושה, שהיא כללות נשמות של כל ישראל (ומביא ראיה מהכתוב קרא נא היש עונך, שקריאה פירושו תפילה) אבל השכינה אומרת מה אקרא, כלומר אין בי כח להרים את עצמי מעפר, בשביל שכל בשר חציר, כולם המה כבהמות אוכלי עשב וחציר, כלומר שעושים המצות בלי דעת כמו בהמות, וכל חסדו כציץ השדה, כל החסדים שעושים, לעצמם הם עושים, כלומר שאין כונתם במצות שעושים, שתהיינה בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרם אלא רק לתועלת עצמם הם עושים המצות. ואפילו כל אינון דמשתדלי באורייתא, כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין ואפילו הטובים שבהם, שמסרו זמנם על עסק התורה, לא עשו זה, אלא לתועלת גופם עצמם. בלי כונה הרצויה, בכדי להשפיע נ"ר ליוצרם.בההוא זמנא, וכו' רוח הולך ולא ישוב, לעלמא, ודא איהו רוחא דמשיח. בעת ההיא, נאמר על הדור, רוח הולך ולא ישוב, להעולם, דהיינו רוח המשיח. הצריך לגאול את ישראל מכל צרותיהם עד לגאולה השלמה לקיים הכתוב, ומלאה הארץ דעה את ה' וגו' הרוח הזה נסתלק לו והלך, ואינו מאיר בעולם. וי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא, ולא יתוב לעלמא, דאילין אינון דעבדי לאורייתא יבשה, ולא בעאן לאשתדלא בחכמה דקבלה. אוי להם לאותם אנשים הגורמים, שרוחו של משיח יסתלק וילך לו מהעולם, ולא יוכל לשוב לעולם, שהמה, הם העושים את התורה ליבשה, כלומר, בלי משהו לחלוחית של שכל ודעת, כי מצטמצמים רק בחלק המעשי של התורה. ואינם רוצים להשתדל ולהבין בחכמת הקבלה, לידע ולהשכיל בסודות התורה וטעמי מצוה. ווי לון דגרמין עניותא וחרבא וביזה והרג ואבדן בעלמא. אוי להם, שהם גורמים במעשיהם הללו, שיהיו עניות וחרב וחמס וביזה והריגות והשמדות בעולם. עכ"ל.

 

"השאלות הרוחניות הגדולות שהיו נפתרות רק לגדולים ומצוינים, מחויבות הן להיפתר עכשיו בדרגות שונות לכלל העם."
(הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אדר היקר, עמ' קמד')

"על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ובכל נפש ובכל מאד אחר חכמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך האמת."
(רבי ישראל בעל שם טוב, מאירות עינים, פרשת ראה)

"ישמע השומע ויבין המשכיל את אשר חכמים הגידו ואשר הזהירו והודיעו לכל איש ישראל לגשת אל הקודש בעסק סודות התורה ונסתריה, עץ חיים היא למחזיקים בה."
(הרב יוסף חיים מבגדאד – הבן איש חי, ספר דעת ותבונה)

 

"אי אפשר שכל כלל ישראל יבואו לטהרה, זולת על ידי לימוד הקבלה, שהיא הדרך הקלה ביותר, המספיקה גם לקטני הדעת, מה שאין כן בדרך העסק בתורת הנגלה בלבד, אי אפשר לזכות על ידה, זולת ליחידי סגולה, ועל ידי יגיעה רבה, אבל לא למרבית העם."
(הרב יהודה אשלג – בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות לו')

"הרי מבואר בפירוש אף בדברי התנאים, שאין האדם יוצא ידי חובתו לגמרי, בעסק המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד בלבד, אלא הוא מחויב לעסוק בכל יכלתו בסתרי תורה."
(הרב חיים ויטאל – הרח"ו, מבוא לשער ההקדמות)

"…הוא סוד לימוד חכמת הקבלה אשר מחכימת פתי ומי שלא ראה אור החכמה זו לא ראה מאורות מימיו… וכל הפורש ממנה פורש מהחיים הנצחיים הרוחניים."
(רבי ישעיה בן אברהם הלוי הורוביץ – השל"ה הקדוש, מאמר ראשון דף ל')

"יודע אני שבזכות ספר הזוהר הקדוש וכתבי הקבלה שיתפשטו בעולם יֵצא עם ישראל לחירות, ובלימוד זה תלויה גאולתנו."
(הרב שלום שרעבי – הרש"ש, אור הרש"ש, עמ' 159)

"ועיקר הגאולה תלויה בלימוד הקבלה."
(הגאון רבי אליהו מוילנה – הגר"א, אבן שלמה חלק יא' ג')

"ואמר האר"י, שכל מה שבא בדברי חז"ל עונש על המגלה סודות, זה היה בזמניהם, אבל כעת שמחה וחדוה לפני השם יתברך לעסוק כל אחד בסודות התורה. בשווקים וברחובות אבקשה את שאהבה נפשי וללמוד בה להאיר על נפשו הארה נפלאה מאור אין סוף, חיות אלוהות, אור נערב בהתגלות אלהות."
(הרב יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין מקומרנה, מתוך הסכמתו לספר באר אברהם)

 

וכן אמר הגאון הצדיק רבי שלמה בלוך ז"ל משם רבו החפץ חיים ז"ל, שעל לימוד ספר הזוהר אין שום הגבלה. והיה החפץ חיים מעורר לכולם שילמדו כל שבת את הזוהר של אותה פרשה ואפילו לבחורים."
(הרב יוסף בן שלמה מפוז'ין, הוספות בנין יוסף)

"ומצאתי כתוב מה שנגזר למעלה שלא יתעסקו בחכמת האמת בגלוי, היה לזמן קצוב עד תשלום שנת ה´ אלפים ר"נ (1490), ומשם ואילך יקרא "דרא בתראה" (דור אחרון) והותרה הגזירה, והרשות נתונה להתעסק בספר הזוהר ומשנת ה' אלפים ג' מאות ליצירה (1540) מן המובחר שיתעסקו ברבים, גדולים וקטנים."
(הרב אברהם אזולאי, הקדמת ספר "אור החמה")

"אוי לאלו שלא רוצים ללמוד את הזוהר, מפני שהם מביאים לעולם עוני, מלחמות ואסונות."
("תיקוני הזוהר", תיקון ל')

"לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד אחר."
(הרב חיים דוד יוסף אזולאי – החיד"א, מורה באצבע, אות מד')

 

א. זהר פרשת בהעלותך אות י"ד (תרגום מארמית): כמו זה שכתוב, ותנח התיבה בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש על הרי אררט.
ודאי מקרא זה יצא מכלל התורה ובא לספור פשוט. (שואל) מה אכפת לנו אם נחה בהר זה או בזה ,שהרי הוכרחה לנוח באיזה מקום שהוא, (ומשיב) אלא ללמד על הכלל כולו יצא. ואשרי הם ישראל שנתנה להם תורה עליונה תורת אמת ומי שאומר שספור ההוא של התורה הוא להראות אותו ספור בלבד בא, תיפח רוחו. כי אם כך אין התורה העליונה תורת אמת, אלא ודאי התורה הקדושה העליונה תורת אמת היא.

ב. זהר פרשת בהעלותך אות נ"ח (תרגום מארמית): "רבי שמעון אמר אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר ספורים בפשטות , ודברי הדיוט.
כי אם כן גם בזמן הזה אנו יכולים לעשות תורה מדברי הדיוט ועוד יותר יפים מהם…"

ג. זהר פרשת בהעלותך אות ס' (תרגום מארמית): "וע"כ ספור הזה שבתורה היא לבושה של התורה מי שחושב שאותו הלבוש הוא תורה ממש ואין בו דבר אחר, תיפח רוחו, ולא יהיה לו חלק לעולם הבא. משום זה אמר דוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך מה שמתחת לבושה של התורה."

ד. זהר פרשת בהעלותך את ס"ד (תרגום מארמית): "אוי לאלו הרשעים האומרים שהתורה אינה יותר מספור בלבד, והם מסתכלים בלבוש ולא יותר, אשרי הם המסתכלים בתורה כראוי. יין אינו יושב אלא בכד, כך התורה אינה יושבת אלא בלבוש זה. וע"כ לא צריכים להסתכל אלא במה שיש תחת הלבוש. וע"כ כל אלו הדברים וכל אלו הספורים הם לבוש."

 

ה. הקדמת חיים ויטאל זיע"א על שער ההקדמות:

•  

1) עמ' י' טור ב':

"ובלי ספק כי העוסקים בתלמוד בבלי בלבד, מגששים כעורים קיר בלבושי התורה, ואין להם עיניים רואות ברזי התורה הנסתרים בו."

• • 2) עמ' י"א טור א': "כי בלי ספק בהיותם עוסקים בפשטיה ובסיפוריה לבדם היא לובשת בגדי אלמנותה ושק הושת כסותה וכל האומות יאמרו לישראל מה דודך מדוד, מה תורתכם מתורתנו, הלא גם תורתכם סיפורים בהבלי העולם

אין עלבון תורה גדול מזה,

ולכן אוי להם לבריות מעלבונה של תורה

• ​

ו. המקובל רבי יהודה צבי ברנדווין זצ"ל: "והנה ידוע כי הגורם לכל היסורים הנוראים של עניות וחרב ביזה והרג ר"ל הוא מפאת חוסר השתדלות בלימוד חכמת הקבלה."

ז. הרה"ק מזידיטשוב זצ"ל (בספרו סור מרע ועשה טוב): "והנה בלי ידיעת חכמת הקבלה הוא כבהמה וכו' אחר שעושה המצוה בלי טעם רק מצות אנשים מלומדה ודמיין לבהמות האוכלים חציר שאין בו טעם אכילת אדם."

ח. ר' בונם מפשיסחא זצ"ל: "אבל עתה בעקבתא דמשיחא הנסתר. כמו שאנו רואים נר דולק וקודם שכבה הוא מתחזק ביותר ושלהבת עולה יותר. כמו כןמקודם לא היה היצר הרע מתגבר כל כך, והיה די תורה בנגלה לתבלין לנגדו, אבל עתה קודם הגאולה היצר הרע מתגבר יותר וצריכים להתחזק גם בנסתר."

ט. האדמור מזדיטשוב: "אי אפשר להיטהר ולהתקדש בדורות האחרונים כלום בלעדי חכמת הזהר והקבלה."

י. המקובל רבי יהודה צבי ברנדווין זצ"ל: "והנה ידוע כי הגורם לכל היסורים הנוראים של עניות וחרב ביזה והרג ר"ל הוא מפאת חוסר השתדלות בלימוד חכמת הקבלה."

יא. האדמור הריי"צ מליובאוויטש: "ויעשה תיקון בלימודו בזהר בשעה אחת , מה שלא יעשה בלימוד הפשט במשך שנה תמימה…"

יב. הרבי מליובאוויטש: "ומי שלא לומד פנימיות התורה מתחייב בנפשו, כי גם בעסק שאר חלקי התורה יפול,ומי שאינו רוצה בלימוד זה, רק בלימוד הנגלה בלבד , מתדבק 'באתר דמותא'. ורק ע"י לימוד סודות התורה יזכה לאור החיים."

יג. בעל הסולם הקדמה לתלמוד עשר הספירות אות קנ"ה: "ולפי"ז יש לשאול א"כ למה זה חייבו המקובלים לכל איש ללמוד חכמת הקבלה.אמנם יש בזה דבר גדול וראוי לפרסמו, כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואף שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק להבין מה שלומדים מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם. פירוש כי כל אדם מישראל מובטח בסופו שישיג כל ההשגות הנפלאות אשר חשב השי"ת במחשבת הבריאה להַנות לכל נברא…"

יד. הגאון מוילנא בפירוש לסידורו: "ההשגה מתחילה מתורת הניסתר ורק אח"כ משיגים יתר חלקי התורה. ולבסוף משיגים את התורה הנגלית."

טו. תיקוני הזהר ,תיקון 30: "אוי לאלו שלא רוצים ללמוד את הזוהר מפני שהם מביאים לעולם עוני, מלחמות ואסונות."

טז. הגאון מוילנא. ספר "אבן שלמה" 11,3: "הגאולה וביאת המשיח תלויים רק בלימוד הקבלה."

יז. החידא: "לימוד ספר הזוהר מעל ועדיף על כל לימוד אחר."

יח. הרב איזיק מקומרנו, ספר "נוצר חסד": "אם דורי היה שומע לי, היה לומד כבר מגיל תשע ספר הזוהר,וכך היה יורש יראת שמים במקום יראה חיצונית."

יט. המקובל יצחק כדורי: "אני קורא לכל אחד, להקדיש כל יום לכל אחד זמן ללימוד הקבלה. מפני שבזה תלוי ניקוי נשמתכם." (ציטוט מאלון, לא שמעתי בעצמי).

כ. ספר הזוהר פרשת נשוא: "בעתיד רק בעזרת ספר הזוהר יצאו בני ישראל מהגלות."

כפי שאמר המרח"ו "כי לא על חנם כפי רצונם פסקו טמא טהור אסור והיתר כשר ופסול אלא מתוך פנימיות התורה כנודע"

סודות אלו, לא רק שאין איסור לגלותם, אלא אדרבה, מצווה גדולה לגלותם (בפסחים קי"ט). ומי שיודע לגלות ומגלה אותם, שכרו הרבה מאוד. כי בגילוי האורות הללו לרבים, ולרבים דווקא, תלוי דבר ביאת גואל צדק, במהרה בימינו אמן.

בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, ל'

כתוב, שכל אחד מהאומות יחזיק באיש יהודי ויוליכהו לארץ הקדושה, ואינו מספיק מה שיוכלו לצאת מעצמם. ותבין אמנם, מהיכן יבא לאומות העולם דעת ורצון כזאת. תדע, שהוא ע"י הפצת החכמה האמיתית, שיראו בעליל אלוקים אמת ותורת אמת. והפצת החכמה בהמון מכונה "שופר", דוגמת השופר, שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו כי יש חכמת אלוקים בקרב ישראל.

בעל הסולם, שופר של משיח

לפנינו חיוב ההרחבה וקביעות העסק בצד הפנימי שבתורה, בכל ענייני הרוח שבה, הכוללת במובן הרחב חכמת ישראל הרחבה, שפסגתה הגבוהה היא דעת אלוקים באמת, על פי עמקי רזי תורה, הצריך בימינו בירור, ליבון והסברה למען יהיה הולך ומובן, הולך ומתפשט בכל שדרות עמנו.

הראי"ה קוק, אוצרות הראיה ב', 317

תתחזק ידידי להאיר את אור חכמת הנסתר בעולם. עתה קרבו הימים, שהכול יכירו וידעו שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלויה רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה.

הראי"ה קוק, אגרות א', צ"ב

השאלות הרוחניות הגדולות, שהיו נפתרות רק לגדולים ומצוינים, מחויבות הן להיפתר עכשיו בהדרגות שונות לכלל העם. ולהוריד דברים נישאים ונשגבים ממרום עוזם עד עומק הדיוטא הרגילה ההמונית, צריך לזה עושר רוח גדול ואדיר, ועסקנות קבועה ומורגלת, שרק אז תתרחב הדעה ותברר השפה, עד כדי להביע הדברים היותר עמוקים בסגנון קל ופופולרי, להשיב נפשות צמאות.

הראי"ה קוק, עקבי הצאן, נ"ד

המגמה של התגלות רזי תורה היא המטרה האידיאלית בחיים ובמציאות. המחשכים שתוכן הקודש מתכסה בהם, הם גורמים להקטין את רוח האדם, ולהזעיר את שאיפותיו, וממילא הרי הוא מתדלדל, והחברה כולה מתדלדלת בדלדולם של היחידים, האומה מתרוששת ברוחה ע"י התרוקנות הרוח של בניה.

הראי"ה קוק, אורות הקודש א', קמ"ב

בעל הסולם, כתבי הדור האחרוןמגמת החיים הוא לזכות לדבקותו מטעם תועלת השי"ת לבדו בקפדנות. או לזכות את הרבים שיגיעו לדבקותו ית'.

 

כך מובא גם בסידור הגאון מוילנא: ״ההשגה מתחילה מתורת הנסתר ורק אחר כך משיגים יתר חלקי התורה.

ולבסוף משיגים את התורה הנגלית.״

לא רק זאת לימוד הזוהר נצרך לכל יהודי לשלימות גופו ונפשו כפי שמצינו באבן שלמה פרק ח' אות כ״ו: ״פנימיות התורה הם חיים לפנימיות הגוף שהוא הנפש והחיצוניות לחיצוניות הגוף״ תורת הנסתר מעניק חיות לנפש האדם, ותורת הנגלה מחיה את גופו. מכאן שאין שלימות לאדם רק ע״י תוספת לימוד פנימיות התורה,

תורת הסוד.

וממשיך שם ״והעוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגרות בהם״ מעין הבטחה ללומדי הזוהר הקדוש. כל מי שילמד בזוהר הקדוש ינצל מן היצה״ר ויגבור עליו. ומי אינו רוצה להנצל מתגרות היצר? מי אינו חפץ להנצל מנסיונות החיים? הרי היצר הרע אינו מרפה מאתנו אף לא לדקה ועובד עלינו במשרה מלאה סביב השעון. וכאן מבטיחים לנו שיכול נוכל לו ולא יהיה בכוח היצר לשלוט בנו. היאך? ע״י לימוד הזוהר.

אותו הדבר מצינו גם בפירוש הגר״א על משלי ה' י״ח: ״העוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגבר בהם״.

ואכן מקובל על פי הגר״א ללמוד בכל יום זוהר ושערי אורה כפי שנכתב בספר הנהגות צדיקים (הנהגות פרטות

מרבי יוסף זונדל מסלאנט ע״פ הגר׳׳א).

וממשיך שם ״והעוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגרות בהם״ מעין הבטחה ללומדי הזוהר הקדוש. כל מי שילמד בזוהר הקדוש ינצל מן היצה״ר ויגבור עליו. ומי אינו רוצה להנצל מתגרות היצר? מי אינו חפץ להנצל מנסיונות החיים? הרי היצר הרע אינו מרפה מאתנו אף לא לדקה ועובד עלינו במשרה מלאה סביב השעון. וכאן מבטיחים לנו שיכול נוכל לו ולא יהיה בכוח היצר לשלוט בנו. היאך? ע״י לימוד הזוהר.

אותו הדבר מצינו גם בפירוש הגר״א על משלי ה' י״ח: ״העוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגבר בהם״.

ואכן מקובל על פי הגר״א ללמוד בכל יום זוהר ושערי אורה כפי שנכתב בספר הנהגות צדיקים (הנהגות פרטות

מרבי יוסף זונדל מסלאנט ע״פ הגר׳׳א).

———   —–   ——–

ומובא מהרה״ק רבי פנחס מקאריץ זי״ע בס' אמרי פנחס השלם (דף ק״ן), וז״ל: ״צריך מלמד (לתלמידים) ללמוד זהר, שהוא בח'י עץ החיים, שיכול להמשיך נשמה לתלמידים. כי מה שהרב נותן שכל ישר להתינוק, בזה מניח בו נשמה אמיתית״, עכ״ל. (ואני שמעתי שזה מקובל עוד מהבעש״ט זי״ע). כי הזהר מלהיב ומאיר את הנשמה של כל איש מישראל, באופן שיוכל להשפיע הארה של נשמה קדושה גם בזולתו.

אמר הבעש״ט ז״ל, בג' דברים הכלל היפך ממה שאמרו אחד המרבה ואחד כו' ובלבד שיכוין, אלא אחד המכוין כו' ובלבד שירבה, אמירת הזוהר מסוגל לנשמה, שקידת מקוואות מטהר הגוף, נתינת צדקה, אמרז״ל הנותן סלע לצדקה בשביל שיחי' בני הרי זה צדיק גמור, דעל כל פנים מחי' את העני.
(ספר נתיב רש״י, בשם ״מורי״, ה״ה הרה״צ ר' הלל מפאריטש)

———   —–   ——–

הנני רושם לך תלמידי המובהק הרב הגאון הקדוש מ׳ יעקב יוסף הכהן נ״י בקצרה על נייר קטן בכיון בכדי שתשא
אותו בכל עת. קבלתי ממורי ורבי וכו׳ [הבעש״ט], תיקונים ילמד בכל השנה בכל יום.

איעצך ויהי אלוקים אתך, בכל לילה קודם השינה ממש תלמוד מאמר אחד מתיקוני הזוהר הקדוש ואז תישן בטח ובל תירא. והשי״ת יטע בלבנו אהבתו ויראתו דוקא, אמן כן יהי רצון. מנאי מורו ישראל במוהר״ר אליעזר בעל שם ממעזבוז. (כתר שם טוב)

הבעש״ט צוה לאנשיו שקודם כל תפילה ילמדו מאמר זוהר ותיקונים. (ליקוטי תורה (טשרנוביל) הדרכה ז׳, דף

ט׳ טור ג׳)

———   —–   ——–

לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר ואף שיטעה בקריאתו. והוא תיקון גדול לנשמה, לפי שהגם דכל התורה שמותיו של הקדוש ברוך הוא, מכל מקום נתלבשה בכמה סיפורים, ואדם הקורא ומבין הסיפורים נותן דעתו על פשט הפשוט, אבל ספר הזוהר מן הסודות עצמן בגלוי, והקורא יודע שהם סודות וסתרי תורה אלא שאינו מובן מקוצר המשיג ועומק המושג. (מורה באצבע סי׳ מ״ד)

———   —–   ——–

קריאת רבני ירושלים ללימוד הזוהר –
שנת תרפ״א

כבר ידוע לכבודם מעלת למוד הזוהר הקדוש אשר הוא מבטל כל מיני פורעניות וגזירות קשות ורעות ומותנא וחרבה ובזה מעלמא, והשנה שעברה כבר עוררנו עם ישראל "תקון לגאולה האמיתית" מטעם רבנים הגאונים מארי דארעא קדישא" הנז״ל לשקוד על לימוד הזוהר לגמור בארץ ובחוצה לארץ אלף סיומים, וכפי הרשימות אשר קבלנו לא נגמר רק לערך שש מאות סיומים, ע"כ אנחנו רבני וגאוני ארץ הקדושה מבקשים מכל בר ישראל אשר ידו משגת ללמוד עוד פעם בכדי גמור האלף סיומים בכ״ה אלול הבעל״ט כפי שיעור הראשון יותר או פחות עם בני חברתו של אשתקד סיום זוהר אחד לעילוי מזל עם ישראל ולבטל כל הצרים אותם עליונים ותחתונים ויפר עצת אויבינו ויקלקל מחשבותם ולא תעשינה ידיהם תושיה, וישראל ישכון לבטח ונראה בנחמת ציון אכי״ר. ירושלים ת״ו בש״א לחדש אייר שנת תפא״ר לפ״ק.

קודם הלימוד יאמר: הרי אנחנו לומדים בספר הזוהר הקדוש לעילוי שכינת עוזנו ולהרים קרן מזל ישראל ולסתום פי כל הצרים אותנו עליונים ותחתונים ולהחזיר העטרה ליושנה ויאמר די לצרותינו וישראל ישכון לבטח

אמן כי״ר.

———   —–   ——–

כבר אמרו חכז״ל שתלמוד תורה היא שקולה כנגד כל המצות אשרי הזוכה להיות עמלו בתורה הן בנגלה הן בנסתר
בספר זוה״ק והתיקונים. וכדאי הוא רשב״י התנא האלקי זיע״א לפטור את כל העולם כלו מן הדין ולקרב את הגאולה
ועינינו תחזינה בהגלות נגלות אור ה' ומלאה הארץ דעה את ה' בבא גא״צ וישראל נושע בה' תשועת עולמים בעגלא

ובקרוב

נאם יצחק ירוחם בהגאון החסיד מוהר״ר משה יהושע יהודא ליב זצ״ל דיסקין

מסכים אני לכל המדובר למעלה ומבקש מאחב״י בכל מקום להתמיד בלמוד הקדוש הנזכר ובסדר הנזכר וזכות התנא הקדוש רשב״י זיע״א ותוה״ק יגן עלינו לזכות לראות בגאולת ישראל ברחמים בב״א כמ״ש הנביא

גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם.

ובעה״ח יום פסח שני תרפ״א בא ס״ט יפרח כשושנה לפ״ק – הצבי יעקב מאיר ס״ט ראשון לציון וראש הרבנים בא״י.

ע״ד תועלת ונחיצות הלימוד הקדוש של הזוהר הקדוש התיקונים כבר כתבתי בזה שנה שעברה השי״ת ברחמיו יתן התעוררות תשובה מלעילא בלב עמלו ישראל ונזכה לראות בישועה קרובה כעתירת לב ונפש המחכה.

הק׳ יוסף חיים זאננעפעלד – רב ואב״ד לקהלת האשכנזים – בעה״ק ירושלים תובב״א

———   —–   ——–

”על לימוד הזוהר אין שום הגבלות…״

(החפץ חיים)

וכן אמר הגאון הצדיק רבי שלמה בלוך זצ״ל משם רבו החפץ חיים זצ״ל שעל לימוד ספר
הזוהר אין שום הגבלה כי רובו מדרש והיה החפץ חיים מעורר לכולם שילמדו כל שבת את
הזוהר של אותה פרשה ואפילו לבחורים.
)ר' יוסף בן שלמה מפוז'ין, הוספות בנין יוסף(

———   —–   ——–

ועתה נכתוב מה גורם בעולם בטול לימוד הזוהר, ונקח אותו מדברי הרב הגדול המקובל האלהי רבי חיים ויטאל זלה"ה תלמיד הרב האר"י זיע"א הכתוב בהקדמת שער ההקדמות, וז"ל אני הצעיר בעיר הדל באלפי חיים ויטאל בן לא"א הרב יוסף ויטאל זלה"ה בהיותי בן שלשים לכח תשש כחי וישבתי משתומם ומחשבותי תמהים כי
עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו תרופה לא עלתה למחלתנו, אין מזור לבשרינו, ולא עלתה ארוכה למכתנו, ולחרבן בית מקדשנו, אוי לנו כי פנה היום וגם נטו צללי ערב וכלו כל הקצים ועדיין בן דוד לא בא. ואתנה את פני
לחקור ולדעת מה זה ועל מה זה נתארך קצינו וגלותינו ומדוע לא בא בן ישי? ומצאתי און לי ואנינה בקרבי ולבי דוי, ממאמר אחד הובא בספר התיקונים תקון ל' וז"ל תנינא כתיב ורוח אלהים מרחפת וכו' והיא אומרת מה אקרא וכו'
ובההוא זמנא וכו' ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב ד אהו ארוחו של משיח ווי לון דגרמי דיזיל ליה מן עלמ א ול אבען לאשתדל אבחכמת הקבלה )ר"ל לימוד הזוהר( וגרמי עניותה וחרב אובזה והרג ואבדן בעלמא, והאי רוח דאסתלק ד אהו ארוחו של משיח כמה דאתמר ואיהו רוה"ק רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' ע"כ.

———   —–   ——–

וראוי לקבוע עצמו ללמוד חמש דפין בזוהר בכל יום והוא תועלת גדול ותיקון גדול לנפש
להאירה ולזככה ולתקנה ולכלות קוצים מדות רעות ותאוות רעות לזכות בנועם השם והוא
מרפא ותיקון לחטאים ופשעים של הנפש.
)מורה באצבע להחיד"א אות מ'(

———   —–   ——–

רבי שלום שרעבי חיבר ספרים רבים וחשובים בחכמת הקבלה, אחד מן הספרים נקרא
בשם "קול-קורא" – בו כתב על חובת לימוד הזוהר והקבלה בדור הזה, וראיות אין ספור כי
לא רק שמותר לעסוק בתורת הסוד הזוהר והקבלה אלא חובה לעסוק בה.

———   —–   ——–

רבי שניאור זלמן מלאדי – האדמו"ר הזקן "בעל התניא"
שמעתי ממהר"ם הלוי יפה שאמר בשם אדמו"ר הזקן נבג"מ סגולה למחשבות זרות בעת
התפילה הוא ג' דרכים וכו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל לנשמה אעפ"י דלא ידע מאי קאמר,
ולכן כיון שג' דברים אלו אינם צריכים כוונה, לכן מועילים לטהר המחשבה ממחשבות זרות. )ס'
מגדל עז, מאמרי דא"ח מאדמור"י חב"ד, ע' תכ"ו
מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רוב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה איכפת ליה שאינו מבין
אפילו הכי הוא סגולה.
רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו"ר הזקן בעל התניא, מאמרי האדמו"ר הזקן הקצרים 1דף תקע"א

———   —–   ——–

"צמח צדק" – האדמו"ר השלישי בשולשלת חב"ד
חבר גם את הספר "ביאורי הזוהר"- ובו ביאור מאמרי הזוהר.
הרבי "צמח צדק" אמר פעם ביחידות: לימוד הזוהר מרומם את הנפש. לימוד המדרש מעורר את
הלב ואמירת תהלים בבכי ודמעות "שוטפת את הכלי". – טז טבת
ספר חגי ומועדי ישראל שע"י ר. זמיר, וכן נדפס בספר שיחות לנוער כרך ד' תשכ"ו – תשכ"ח

———   —–   ——–

האדמו"ר מליובאוויטש- האדמו"ר האחרון בשולשלת חב"ד
הוראותיו האחרונות של כ"ק אדמו"ר שליט"א בקשר לכינוסי הילדים, לימוד הזוהר וכו' מוכיחים
למעלה מכל צל של ספק, על גודל השעה בה אנו נמצאים, ולכן דווקא ברגעים גדולים אלו, מוטלת
החובה של כולנו – ללא יוצא מהכלל להתגייס במרץ למבצעיו הק', של כ"ק אדמו"ר שליט"א …
עלון כפר חב"ד תש"מ – תשמ"א, דבר המערכת

———   —–   ——–

אחכה לו בכל יום שיבוא – מי שלומד זוהר מחכה ורוצה באמת את המשיח- כי הוא
פועל כל רגע לביאת המשיח
הרמב"ם בפרק י"א מהלכות מלכים הלכה א' כתב: "המלך המשיח… וכל מי שאינו מאמין בזה, או
מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר הנביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו"
הנה כי כן יסוד האמונה בביאת המשיח הוא להאמין בבואו ולצפות לביאתו {האדמור מליובאוויטש

———   —–   ——–———   —–   ——–

כ'י ל'א תשכ'ח מפ'י זרע'ו הם אותיות יוחאי.על ידי רשב"י לא תשכח התורה
ודע שבפסוק בעצמו מרומז ונסתר סוד הזה שעל ידי זרעו של יוחאי, שהוא ר' שמעון בן יוחאי, על ידו לא תשתכח
התורה מישראל, כי סופי תיבות של פסוק זה, כ'י ל'א תשכ'ח מפ'י זרע'ו הם אותיות יוחאי. וזה שמרמז ומגלה
הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו, – מפי זרעו דייקא, היינו מפי זרעו של זה בעצמו שהוא מרומז ונסתר בזה הפסוק
שהוא התנא יוחאי, כי על ידי זרעו של יוחאי שמרומז בזה הפסוק בסופי תיבות הנ"ל שהוא ר' שמעון בן יוחאי, על ידו
לא תשכח התורה כי בחיבור הקדוש הספר הזהר הקדוש בחיבורא דא יפקון מן גלותא. ודע שסוד ר' שמעון בעצמו
הוא מרומז בפסוק אחר, כי דע כי התנא הקדוש ר' שמעון הוא בחינת ע'יר ו'קדיש מ'ן ש'מיא נ'חית ר"ת שמעון, עד
כאן לשונו. לקוטי מוהר"ן

בלימוד הזוהר היה בוכה הרבה עד שיזכה להבין. הרבי נחמן מברסלב, שיחות הר"ן

על ידי עיון עמוק בסודות התורה
יכולים לפקוד עקרות ולרפאות
חולאת חזק. )ספר המדות אות סוד,
מבעל ליקוטי מהר"ן זלה"ה

סגולת הזוהר לעורר לעבודת ה'
ידוע שלימוד הזוהר מסוגל מאד
מאד ודע שע"י לימוד הזוהר
נעשה חשק לכל מיני לימודים של
התורה הקדושה, והלשון הקדוש של
הזוהר מעורר מאד לעבודת השם
יתברך. )הרבי נחמן מברסלב, שיחות
הר"ן, ק"ח

מי שלא נמשך אחר תורת הסוד, בהכרח שאינו מרגיש דבר הקדוש באמת
מה שאנו רואים שיש בני אדם שאין דעתם נמשכת אחר ספרים קדושים ונוראים מאד כגון ספרי הזהר וספרי
האריז"ל וכיוצא, אעפ"י שיש בהם חידושים נוראים מאד מאד המאירים עינים ומתוקים כדבש, והם נמשכים
דייקא אחר ענינים אחרים כגון חקירות, דע כי זהו מחמת מזגם, כי מזגם בטבעם הוא מזג רע מן התולדה שנולדו
במזג רע שאינם יכולים לסבול את הדבר הקדוש באמת, ובאמת בודאי יש לו בחירה ויש לו כח לשבר את מזגו הרע,
אבל מאחר שנולד במזג רע כזה, הוא צריך לסבול מרירות גדול לשבר את מזגו וטבעו הרע. ואשר לאדם שנולד
בקדושה. )ספר שיחות הר"ן ז"ל סי' מ'

———   —–   ——–

על ידי עיון עמוק בסודות התורה
יכולים לפקוד עקרות ולרפאות
חולאת חזק. )ספר המדות אות סוד,
מבעל ליקוטי מהר"ן זלה"ה

———   —–   ——–

חובת הלימוד בכל יום
ואשרי האדם שילמוד התיקונים באלו הימים כל תיקון שם אותו היום דבר יום ביומו ולא יעבור כי לכל דבר יש
לו שורש וטעם וכוונה לכן טוב שלא יקדים ולא יאחר וכן היה מנהגו הטוב של עטרת ראשינו מורינו הרב
המופלא חסין קדוש מר שארינו הפרד"ס זיע"א ואפילו בזמן שהיה לו עול הציבור היה פונה מכל הענינים ולימד
חובת היום, גם טוב לבעל תשובה שילמוד חמשת דפים בכל יום מהזוהר הקדוש כמו שכתב בספר שם הגדולים חלק
ב' מערכ' ב' אות ב'.

———   —–   ——–

בשם אדמו"ר הזקן נבג"מ: ספר הזוהר הלשון מסוגל לנשמה אעפ"י דלא ידע מאי קאמר
ט. שמעתי ממהר"ם הלוי יפה שאמר בשם אדמו"ר הזקן נבג"מ סגולה למחשבות זרות בעת התפילה הוא ג'
דרכים וכו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל לנשמה אעפ"י דלא ידע מאי קאמר, ולכן כיון שג' דברים אלו אינם
צריכים כוונה, לכן מועילים לטהר המחשבה ממחשבות זרות.
ס' מגדל עז, מאמרי דא"ח מאדמור"י חב"ד, ע' תכ"ו

———   —–   ——–

בדביקות נפש האדם בצירופי אותיות אף שאינו יודע ומבין הענין בעין השכל רק שהוגה ומדבר בהם, הרי הם
מעלים את הנפש
יא. כל צירופי אותיות התורה יש בהם יתרון ומעלה יתירה זו, שבדביקות נפש האדם בצירופי אותיות אף שאינו
יודע ומבין הענין בעין השכל רק שהוגה ומדבר בהם )לאפוקי הרהור דלאו כדיבור דמי( הרי הם מעלים את
הנפש למקום שלא היתה הנפש מגעת שם מצד שרשה, כי שרש אותיות התורה היא הגבה למעלה משרש הנפש.
)תורה אור לבעל התניא, פ' בשלח ד"ה אשירה לה'

———   —–   ——–

הזוהר סגולה אף שאינו מבין
ובנידון שאר הלימוד יהיה בזה האופן מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רוב לימודו בזוהר הקדוש אף שאינו
מבין כי מה איכפת ליה שאינו מבין אפילו הכי הוא סגולה.
)מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים דף תקע"א(
ה. מי שהוא בעל עסק גדול, יהי' רוב לימודו בזוה"ק, עת קבוע בכל יום ללמוד ספרי מוסר, ובפרט בספר הזוהר
במאמר קן צפור אומר אדמו"ר הזקן:
ולמוד בכל יום זוהר מעט, ובשבת כל היום זוהר.
מאה שערים ע' 40

———   —–   ——–

א. והמשכילים יבינו אינון מארי קבלה דאתמר בהון והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, אילין אינון דקא
משתדלין בזהר דא דאתקרי ספר הזהר דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים מעיר ושבע ממלכותא
דבהון יתקיים כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ודא אורה דספרא דא.
זהר בהעלותך קנ"ג

———   —–   ——–
ל( עסק חכמת הסוד מונעת התנשאות חכמות חיצוניות ונדחה מפני' כהחושך מפני האור
א. פנימיות התורה הם חיים לפנימיות הגוף שהוא הנפש, והחיצוניות לחיצוניות הגוף. והעוסקים ברמז וסוד, אין
יצר הרע יכול להתגרות בהם.

———   —–   ——–
אבן שלמה פרק ח' אות כ"ז
כט( ע"י טעימת יינה של תורה, פנימיות התורה, מתעורר האדם באהבה נפלאה שלמעלה מן הדעת וההשגה
פנימיות התורה הוא בחי' משקה המשכרת, כמו יין לאחר שנכנס במעיו יצא מהעלמו ומתגלה ואז משכר
ומבלבל הדעת וההשגה מפני שהי' בו כוח שלמעלה מן השכל בהעלם ועתה יצא ונתגלה, כמו"כ ברזין
דאורייתא שהוא מה שלא נתלבשה במצוה אלא הן סיפור גדולת אור אין סוף ב"ה למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין
תכלית וכו' להשכיל ולהשיג סדר כל ההשתלשלות ולספר בשיעור קומת עצמות המאציל והנאצלים, כמו כל מאמרי
האד"ר ואד"ז שהוא בחי' אהבה רבה שלמעלה מן הדעת וכו' ורזין דאורייתא שלמעלה מן ההשגה בהעלם גדול,
וכשטועמים ומשיגים יתבלבל דעתו, כלומר שנולד לו מחמת ההתבוננות בהם אהבה נפלאה שלמעלה מן הדעת
וההשגה וכו'.

———   —–   ——–
ס' מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ג ח"ב ד"ה והשתי' כדת
בדביקות נפש האדם בצירופי אותיות אף שאינו יודע ומבין הענין בעין השכל רק שהוגה ומדבר בהם, הרי הם מעלים את
הנפש

———   —–   ——–
יא. כל צירופי אותיות התורה יש בהם יתרון ומעלה יתירה זו, שבדביקות נפש האדם בצירופי אותיות אף שאינו
יודע ומבין הענין בעין השכל רק שהוגה ומדבר בהם )לאפוקי הרהור דלאו כדיבור דמי( הרי הם מעלים את
הנפש למקום שלא היתה הנפש מגעת שם מצד שרשה, כי שרש אותיות התורה היא הגבה למעלה משרש הנפש.
תורה אור לבעל התניא, פ' בשלח ד"ה אשירה לה'

———   —–   ——–
ו. בכלל מקרא הוא ג"כ לימוד פנימיות התורה, שהרי מדרש הזהר הוא על פסוקי התורה, ועוד שגם בלימוד רזין
דאורייתא אינו משיג רק המציאות מההשתלשלות ולא המהות, א"כ אינו דומה למשנה ותלמוד שמשיג מהות
חכמתו ית' ובלימוד ההשתלשלות אינו משיג כלל מהות חכמה זו . . אלא רק ידיעת המציאות. ואעפ"כ דבר גדול הוא
מאד כיון דא"א להיות בזה השגת המהות, וה"ז כמו שבמקרא אע"פ שא"א להיות ההשגה בבחי' חכמה כיון ששרשה
למעלה מהחכמה לכן גם מה שאומר האותיות דבר גדול ועצום הוא . . כמו"כ ידיעת המציאות מהפנימיות אע"פ
שאינו משיג כלל המהות דבר גדול הוא עד להפליא…

———   —–   ——–
ז. והנה כיון שהתורה היא הממוצע המקשר ומחבר נש"י להקב"ה, והממוצע יש בו שני בחינות, סתים וגליא, א"כ
בחי' הפנימיות הנק' סתים הוא המקשר ומחבר בחי' פנימיות של הנשמה לבחי' פנימיות אלהותו ית'.
לקוטי תורה לבעל התניא, פ' ויקרא דף ה' טור ב' ואילך

———   —–   ——–
לימוד פנימיות התורה הוא בכלל "שליש במקרא"
א. ועפ"ז יתורץ מה שנדחקו גדולי המפרשים בפי' מימרא זו ]ע"ז יט, ב[ דלעולם ישלש אדם שנותיו שליש
במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד . . אמנם לפמ"ש א"ש, דבתחלת לימודו של אדם ישלש השליש
במקרא ממש לבדו, דאף על גב שלתלמוד צריך זמן יותר מ"מ יש לו למהר ללמוד המקרא בתחלה ואחר שהגדיל
בחכמה יש לו לקיים השליש במקרא בתושב"כ עם מה שילמוד אח"כ מפנימיות התורה והאגדות, שזה נכלל הכל
בשליש במקרא כנ"ל )ואפשר דגם לימוד מדרש רבה ושאר המדרשים הוא בכלל השליש במקרא . . ואף שבהלכות
ת"ת מבואר דמדרש תורה שהוא ספרא וספרי וכה"ג הן בכלל שליש במשנה, היינו מפני שהן הלכות וגופי התורה
כמו המשנה, משא"כ לימוד הרבות שהן אגדות שעל המקרא ומוסר ה' אפשר שזה נכלל בשליש במקרא…

———   —–   ——–
לקוטי תורה לבעל התניא שם טור ג' ואילך
ב. הנה לימוד הזהר וכהאריז"ל הוא בכלל שליש במקרא . . אבל בלימוד סודות הזהר אין השגה אפילו לגדולי
החכמים רק ידיעת המציאות מההשתלשלות ולא השגת המהות כלל, וה"ז כעין לימוד המקרא שהוא קורא
בשמותיו של הקב"ה אע"פ שאינו משיג כלל עצמיות הגנוז בהן כנ"ל. וכעין זה הוא בלימוד הזהר וע"ח. ולכן הוא
בכלל שליש במקרא . . ולכן ג"ז נקרא לריח שמניך, שידיעת המציאות היא כמו ריח בעלמא לגבי השגת מהות
חכמתו ית' שבמשנה ותלמוד.

———   —–   ——–
ג. וע"ד שנתבאר באגה"ק קרוב לסופו שבלימוד סדר ההשתלשלות אף אם השיג המציאות לא עדיף מצד עצמו
כלימוד המצות שמשיג ותופס המהות כו', אלא מצד שידיעת המציאות הוא ג"כ מצוה רבה ונשאה ואדרבה
עולה על כולנה כמ"ש וידעת היום דע את אלקי אביך כו' ומביאה ללב שלם. ועוד שגם הריח וידיעת המציאות הוא
הארה מבחי' פנימיות התורה כו' . . ולכן צ"ל ב' הבחינות לריח שמניך כו' ושמן תורק כו'.

 ———   —–   ——–
לקוטי תורה לבעל התניא, שיר השירים דף ג' סוף טור ג' ואילך
יג( כמו שהמלח נותן טעם בבשר כן לימוד פנימיות התורה נותן טעם בנגלה דתורה )הנק' לחם ובשר
והנה מכ"ז יובן בתוספת ביאור ענין ולא תשבית מלח כו', שלימוד הפנימיות נק' בשם מלח, שהמלח ממתקת
הבשר אף שאין בו טעם בעצמו כמו הבשר, וכך הנגלה שבתורה נמשל לחם, כמ"ש ]משלי ט, ה[ לכו לחמו
בלחמי, וגם לבשר, כמ"ש במ"א ע"פ זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי, דקאי על תושבע"פ, וכן בגמ' ב"ב דף
כ"ב אמרו אכלו בישרא שמינא בי רבא. והיינו כמו הלחם והבשר יש בהן טעם, וממש כך בלימוד הנגלה שבתורה יש
בה השגת המהות ממש, משא"כ בלימוד הפנימיות שאין בזה רק ידיעת המציאות ולא השגת המהות, והמהות נסתר
ונעלם ואינו מושג כלל להיות בבחי' טעם ממש כמו הנגלה, עד לע"ל שיתגלה פנימיות התורה. ולכן נמשל למלח,
לומר שעם היות שאין בו טעם, עכ"ז הוא דייקא הנותן טעם בהבשר.

———   —–   ——–
לקוטי תורה לבעל התניא שם טור ד'
יד( מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש )סודות התורה(, לא טָעַם טַעַם של יראת חטא
וז"ש רז"ל באבות דרבי נתן )ס"פ כ"ט וכ"ה ג"כ בברבות כל מי שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות לא טעם טעם
של חכמה, כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש לא טעם טעם של יראת חטא, פי' שהלכות נק' טעם
של חכמה לפי שבהן ועל ידן מושג המהות חכמתו ית' שנתלבשה בהלכה זו, משא"כ בלימוד הפנימיות הנק' מדרש
אין מושג המהות ממש, ולכן נק' שלא טָעַם טעם של חכמה, פי' המהות ממש. ועכ"ז מי שיש בידו הלכות ואין בידו
מדרש לא טעם טעם של יראת חטא, כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מ"מ זו ההארה מביאה לידי יראת
חטא . . ועוד כי אף שזהו רק הארה, הנה היא הארה מבחי' הפנימיות, כי אורייתא סתים וגליא.

———   —–   ——–
לקוטי תורה לבעל התניא שם טור ד'
טו( ע"י שיראת ה' היא אוצרו, עי"ז התורה נק' תורת ה'
וזהו ג"כ ענין מארז"ל פ"ב דשבת דף ל"א סע"א, קבעת עתים לתורה כו' פלפלת בחכמה כו', ואפילו הכי אי
יראת ה' היא אוצרו אין, אי לא לא. משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור חיטין לעליה, הלך והעלה
לו, אמר ליה, עירבת לי בהן קב חומטין, אמר ליה, לאו, א"ל, מוטב שלא העליתה. והענין, כי חטה הוא כ"ב
אתוון דאורייתא . . וקב חוטמין פרש"י ארץ מלחה, והוא ענין ולא תשבית מלח כו'. וזהו שנזכר עירבת לי בהן
קב חומטין, דתיבת לי מיותר, אלא דר"ל שע"י שיראת ה' היא אוצרו אזי התורה והחטים הם לי, ונק' תורת ה' . .
משא"כ תורה בלא יראה כו'.

———   —–   ——–
לקוטי תורה לבעל התניא שם דף ו' טור א'
לימוד בזהר הקדוש מסיר טמטום הלב )מאה שערים לבעל התניא.
הלומד בספר זהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה. )זהר פרשת וישב דף קפה ע"א בכללות,
ובפרטות בלקוטי תורה לבעל התניא פרשת צו
ב. י"ג דברים הם להסיר כל המונעים בתפילה וכו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה,
שמאיר במקום החושך שהוא חכמת אמת.

———   —–   ——–
לקוטי תורה פ' תבוא
לג חוק ולא יעבור ללמוד הזוהר מסדר השבוע
א. ביום שבת קודש יהי' לכם שיעור קבוע ללמוד בזוהר הקדוש מסדר השבוע, וזה יהי' לכם חוק ולא יעבור.
הכנה דרבה ז"המאור שבה מחזירו למוטב" – הכוונה לתורת הסוד
במס' סוטה )דף כ"א(: עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה, ופי' רש"י: לכבות את האהבה זו תורה, דכתיב
הביאני אל בית היין, ודגלו עלי אהבה, יין סוד, עכ"ל.
ונראה דרש"י בא להשמיענו כדברי רבותינו מתלמידי הבעש"ט הקדוש זי"ע, כי מש"כ בתורה המאור שבה
מחזירו למוטב, לא על פלפולי התורה הנגליות לנו בלבד נאמרו הדברים, דהרי עינינו רואות ההיפך הרבה
פעמים בעוה"ר, וכמ"ש בזה בס' דרך אמת להה"ק מוהר"ר פייביש מזבריזא זי"ע, וכן בשארי ספה"ק, ובפרט בספרי
המעוררים ומלהיבים לבות בנ"י ללימוד חכמת האמת, וכמו בס' סור מרע ועשה טוב והוספות מהרצ"א זי"ע ודומיהן,
עיי"ש דעיקר קאי על מי שלומד ומאמין בפנימיות התורה וסודותי' אשר טמונים בתורה, אז יזכה בלימודו לדביקות
בהשי"ת והמאור שבה מחזירו למוטב.
וז"ש רש"י בפירושו על הך דאין עבירה מכבה תורה דהיינו אהבה שנקרא יין סוד כנז'.
וכן מצאתי כדברים האלו בירושלמי חגיגה )פ"א הלכה י'( הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו השאור שבה הי' מקרבן
לתורה, ופי' בקרבן העדה: המאור שבה רמז לסודות החכמה, עיי"ש. וזה שנאמר בש"ס דילן )פסחים דף
ג' ע"ב ובפתיחתא דמד"ר איכה( המאור שבה. ובירושלמי הנז' איתא "השאור" שבה, היינו המעמיד, שהוא עיקרו
סודות התורה, כמ"ש בקרבן העדה דהעיקר הם הנסתרות, זהו מחזיר למוטב כנז' כו'.

———   —–   ——–
דברי תורה מהדורא ב' סי' ט'יח
ד( הלומד זוהר, אעפ"י שאינו מבינו, הקב"ה מתקן דבריו
הלומד הזוהר, אפילו אינו יודע ואינו מבין מה שמוציא מפיו, הקב"ה מתקן דבריו. וכך אמרו קמאי וסמכוהו
אקרא ודגלו עלי אהבה, אל תקרי ודגלו אלא ודילוגו. ועיין בהרב חיד"א בקונטרס טוב עין בשם
ה"א ז"א וכו'.
ולפ"ה יתפרש לרמוז לו, דאע"ג שאדם הוא כבהמה ואינו יודע לקרות, עכ"ז משמיא יכפלו לו שכרו. ויש רמז
בפסוק אדם ובהמה תושיע ה', דתיבות תושיע ה' עם התיבות וב' כוללים של תיבות יעלו כמס' תיבות
זה"ר תיקוני"ם בדקדוק צ"ח.

———   —–   ——–

ובזה נתבאר קושיתינו לעיל על דברי חז"ל, דאפילו אדם מצוין בתורה ובמע"ט יותר מכל בני דורו, ואם לא למד רזין דאורייתא וחכמת האמת, מחוייב להתגלגל ולבא עוד פעם לעולם. והקשינו: מאי שנא מקצוע זה דחכמת האמת משאר המקצועות שבתורה, שלא מצאנו בשום מקום, שיהיה האדם מחוייב לעסוק בכל המקצועות שבתורה, ואדרבא מצאנו בהרבה מקומות כנגד זה, כמו "אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון לבו לשמים", ו"לא המדרש עיקר אלא המעשה", עיין לעיל.

והנך רואה חיוב המוחלט, המוטל על כל ישראל, יהיה מי שיהיה, לעסוק בפנימיות התורה ובסודותיה, שלא תושלם באדם כוונת הבריאה זולתה. ולסבה זו אנו מתגלגלים, דור יוצא ודור בא, עד דורינו זה שהוא השארית של הנשמות, שעדיין לא נשלמה עליהן כוונת הבריאה, מפני שלא זכו להשיג בדורות שעברו עליהן את סודות התורה, כנ"ל בזוהר, וע"כ אמרו בזוהר "עתידין רזי תורה וסודותיה שיתגלו לעקבתא דמשיחא", שזהו ברור לכל מבין, מחמת שהמה תהיינה משלימות הכונה בבריאה, דעל כן תזכינה לביאת המשיח, וא"כ על כרחך שיגולו ביניהן סודות התורה באתגליא, דבלאו הכי נמנע התיקון, כי תתחייבנה עוד בגלגול {בעל הסולם הקדמת פי חכם}

———   —–   ——–

וז"ל הרמח"ל (תפילה קע"ז): "ולפי שלא היו מתדבקים לפניך בדבקות באהבה, ולפי שלא היו מקבלים אמונת יחודך כסדר סודותיך שהודעת להם, היו כמו מכזבים בך שנאמר: "ובלשונם יכזבו לו" כל זה למה, לפי שעזבו אור סודות תורתך, שבהם "סוד ה´ ליראיו, ובריתו להודיעם". וזה – "ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו".

שהרי אמונה שלך אינה מתגלית אלא בסדור כל מדרגותיך הקדושות בסדר שלהם, ומי שאינו יודע סדר מדרגותיך אינו מבין אמונה שלך, וכן מי שאינו יודע סדר מדרגותיך אינו מבין אמונה שלך, וכן מי שאינו מיחד שמך הקדוש בסדר מדרגותיך, ואומר בפיו "ה´ אלקינו ה´ אחד" ואינו מכוון בלב ליחד יחודך בלב שלם בכל מדרגותיך, וזהו שנאמר "ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו".

דברים אלו היוצאים מפי קדוש – ברורים ונוקבים, שהאמונה הצרופה תלויה בלימוד הסוד.

ולא עוד, אלא שעצם ההתקרבות תלוי במדת האמונה בחכמי ישראל הקדושים שבכל הדורות, מהתנא האלקי הרשב"י עד גדולי האומה שבדורנו, שכולם הסכימו שכל מטרת בריאת האדם הוא כדי שיעסוק בחכמת הקבלה, וגאולת עם ישראל ומצב עם ישראל ברוח וחומר – הכל תלוי בלימוד הקדוש. ולעומת זה זלזול בלימוד הקבלה הוא אבי ההרס והחורבנות וההשמדות וחלול שמו הקדוש, וההתרחקות ממטרת הבריאה, ואבות חטאי הדורות – אדם הראשון, נח, דור המבול וכו´, ערב רב, ועיכוב הגאולה, והירידה הנוראה ברוחניות שבדורינו – כל אלה עקב התרחקות מלימוד החכמה הקדושה.

דברים אלו ברורים כשמש בעיני בעלי אמונה, ואינם צריכים שום חיזוק, אבל אלו שאמונתם רופפת מצאו ערימות של נימוקים נגד לימוד הסוד, וכל זאת מתוך קנאת ה´ צבאות כביכול, ולצערינו דבריהם מצאו קן גם בלב אנשים תמימים. ואלו שעיקר התורה אצלם זה הפשט, כבר נאמר עליהם בהקדמת מוהרח"ו: "חכמים הם להרע ולהטיב לא ידעו".

וז"ל הרמח"ל: "כת א´ אומרת: "אין לנו עסק בנסתרות", כת ב´ אומרת: "יראתי לגשת אל הקודש מפני האש הגדולה" וכת ג´ אומרת: "מחמת עומק המושג וקוצר דעת המשיג – אין אני יכול ללמוד חכמה זו"… כת א´ וב´ נסתרת טענתם בהקדמת ספר "קנאת ה´ צבאות", ומשם תראה שאין בדבריהם ממש. כת ג´ כתיב – "והגית בו יומם ולילה" ולא "והבנת בו", אם תבין- תבין, ואם לאו – שכר הלימוד בידך. והא ראיה מספר הזוהר – שאעפ"י שאינו מבין – הלשון מסוגל לנשמה.

ובספר אור החמה כתב על אלו המתרשלים, שחושבים שאין בזמן הזה מי שיבין בה מחמת עומק המושג, וכנגד הכת הזאת כתב רשב"י (זהר פרשת קדשים): "מבעי ליה לבר נש למיליף מילי דאורייתא מכל בר נש אפילו ממאן דלא ידע", כלומר: חייב אדם ללמוד מכל אדם אפילו ממי שאינו יודע.

האמור כאן הוא רק חלק מטענות השוא נגד הלימוד הקדוש, והמעיין בספרי הקבלה הנאמנים ובהקדמותיהם, יראה בעליל שאין אדם בישראל שפטור מאיזה סיבה שהיא מלימוד הקבלה, וכן שהגאולה תלויה בלימוד הקדוש ורק ע"י הצבור כולו.

וכאן כדאי להזכיר את המשל הנפלא של הבעש"ט זיע"א המובא ב"כתר שם טוב" אות קל"ג: "אשרי העם יודעי תרועה ה´ באור פניך יהלכון" – משל למדינה שהיה להם גבור ובטחו עליו כל בני המדינה ולא למדו כיצד להלחם, כי סמכו עצמם על הגבור שהיה ביניהם. ואח"כ התחכם להם האויב וגנב את כל כלי המלחמה של הגבור שלהם אחד לאחד, ובעת המלחמה כשרצה הגבור להכין כלי מלחמתו – לא נשאר לו במה להלחם, וגם אנשי המדינה שסמכו עליו נלכדו עמו. ולכן נאמר "אשרי העם יודעי תרועה", כלומר: כאשר העם אינם סומכים על הגבור אלא רק על עצמם ויודעים תרועת המלחמה – אז "באור פניך יהלכון" לקראת המלך. וכמ"ש הטור: "נהגו להתענות ערב ראש השנה ואינם סומכים על הגדולים".

 ואם אמר זה בדורו, כ"ש עתה – אפשר שהגבור בעצמו אינו יודע נימוסי המלחמה ואין לו כלי זיין".

אמור מעתה: בשעה קשה וסכנה לעם ישראל – כולנו חייבים לקבל עלינו את התורה הקדושה, שהיא המפתח העיקרי שבזה תבוא הגאולה בקרוב, כמ"ש: "ובזכות ספרא הדין דאיהו האי ספר הזהר יפקון בנ"י מן גלותא ברחמי", כלומר: בזכות הספר הזה שהוא ספר הזוהר – יצאו בני ישראל מן הגלות ברחמים, אכי"ר.

​

​

​

​

​